פתיחה:
"...גלות באה לעולם על עובדי עבודה זרה , ועל גלוי עריות , ועל שפיכות דמים , ועל השמטת הארץ."(אבות ה,ט)
1. אדם הראשון:
א.החטא:
וַיִּקַּח יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: וַיְצַו יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת: (בראשית ב,טז-יז)
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל (שם,ג,ו)
ב.ועונשו:
וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: (בראשית ב,כג-כד)
אדם הראשון נצטווה לעבוד את האדמה בגן עדן (מצוות עשה) ולשמרה (מצוות לא תעשה-איסור האכילה) אך במקום זאת חטא באוכלו מעץ הדעת ומאחר וחטאו היה קשור בארץ,בפרי העץ של הארץ שהיה עליו לשמטו ולא לאכלו,נענש בגלות וגורש מגן עדן לעבוד את האדמה שמחוצה לו.העבירה שמנינו כאן היא השמטת הארץ.
2. קין:
א.החטא:
... וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: (בראשית ד,ח)
ב.ועונשו:
כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ (בראשית ד,יב)
קין הוא הרוצח הראשון בהיסטוריה האנושית,הוא כמובן חטא כלפי אחיו אך באופן עקיף חטאו הוא גם כלפי האדמה שספגה את דמו של אחיו המת שכן האדם לוקח מן האדמה.הוא נענש בגלות תמידית(נע ונד).העבירה שמנינו כאן היא שפיכות דמים.
3.דור המבול-
א.החטא:
וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס (בראשית ו,יא)
כי מלאה הארץ- חמס, אמר רבי לוי חמס, זה עבודת כוכבים. חמס, זה גלוי עריות. חמס, זה שפיכות דמים. חמס, זה עבודת בוכבים, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס. חמס, זה גלוי עריות, שנאמר (ירמיה נא, לה): חמסי ושארי על בבל. חמס, זה שפיכות דמים, שנאמר (יואל ד, יט): מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא. חמס, כמשמעו. (בראשית רבא,לא,ו)
ב.ועונשו:
וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה (בראשית ז,כג)
כמובא במדרש רבא ,בחטא דור המבול עברו על 3 העברות החמורות של יהרג ובל יעבור ולכן העולם כולו נענש במחייה מוחלטת שהיא המדרגה המועצמת ביותר של הגלות (גלות מן החיים).הגולים במשמעות הפשוטה הם דווקא יושבי התיבה שלא חטאו אלא שעליהם לתקן את חטא שאר העולם שנענש בכליה ואולי יש עליהם גם ביקורת על כך שלא מחו מספיק כלפי חטאי האנושות ולא ניסו להחזירם למוטב,ביקורת המופנית בעיקר כלפי נח.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
4.דור הפלגה
א.החטא:
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: (בראשית יא,ד)
בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו, ונתן חרב בידה, ותהא נראית כאלו עושה עמו מלחמה. (בראשית רבא,לח,ו)
ב.ועונשו:
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר (בראשית יא,ח)
בוני מגדל בבל ביקשו ,בשם האחדות,לכפור ביחיד שהוא אחד קרי : הקב"ה ועל כן נסיונם שלא לפוץ על פני הארץ נכשל ושפתם נבללה והם נפוצו לכל רחבי הארץ.מעניין לציין שבכל המקרים שנדונו עד כה (אדם,קין,מבול,מגדל בבל) המילה המנחה החוזרת ונשנית היא הארץ כשהכוונה דווקא לארץ ישראל כלפיה כולם חוטאים ומכאן והלאה למרות שעדיין כל המעשים נעשים בא"י לא מוזכר עוד החטא כלפי הארץ.אולי מפני שה' הפיץ את כל האנושות על פני כל הארץ- כלומר על פני כל העולם הרי אין הארץ (ישראל) מהווה חלק ישיר בחטא אלא רק באופן עקיף.העבירה שמנינו כאן היא עבודה זרה.
5.סדום ועמורה
א.החטא:
אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, מפני שהיו רעים איש אל חברו וחטאים בגילוי עריות לה', וכן בעבודה זרה מאד ושפיכות דמים (תוספתא סנהדרין י"ג)
ב.ועונשו:
1.אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא מפני שהיו רעים וגו' (תוספתא סנהדרין י"ג)
2.וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר: (בראשית יח,טז)
גם בסיפור סדום,כמו במבול,יש עונש של הכרתה(שהיא גלות במדרגה העוצמתית ביותר-גלות שאין עמה תקנה) לחוטאים
ויש גם תוצאה לצדיקים (יחסית) שבתוכם קרי לוט ובני ביתו שרק גולים ממקומם.כאן העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
6.ישמעאל:
החטא:
וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק:(בראשית כא,ט)
מצחק-לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו' : (רש"י,שם)
ועונשו:
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:...
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל אַבְרָהָם... כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ... (שם,י-יב)
ישמעאל חוטא בציחוק ועל כן מגורש,יחד עם אימו,אל המדבר.הציחוק מכיל בתוכו את 3 העברות החמורות (ע"ז, ג"ע, ש"ד) ועל כן התוצאה היא חמורה כ"כ, עד כדי סיכון חייהם של הגולים באבדם את דרכם בלב המדבר.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
7. יעקב ועשיו:
א.החטא:
"אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה". (בבא בתרא ט"ז,ע"ב)
ב.ועונשו:
וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה: וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ (בראשית כז,מג-מד)
בסיפור האחים התאומים=יעקב ועשיו, קורה מהפך: עשיו הוא החוט בחטא המביא לגלות אך יעקב הצדיק הוא דווקא זה שיוצא לגלות בבורחו מאחיו.אין זאת אלא תוצאת התחזותו לאחיו הבכור שגרמה לכך שהוא "נטל" גם את העונש שאמור היה לקבל עשיו,גם על דרך הפשט שהרי ברח בשל ההתחזות וגם בהבנה עמוקה יותר כאות מלמעלה על כך שאסור היה לו להטעות את אביו למרות שהצדק עימו ולו משפט הבכורה.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
8.חטא יוסף וחטא האחים: חטאו בע"ז,ג"ע,ש"ד
א.החטא:
1.... וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: (בראשית לז,ב)
את דבתם רעה. כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו, שהיו אוכלין אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים, וחשודים על העריות. ובשלשתן לקה. על אבר מן החי (לעיל פסוק לא) וישחטו שעיר עזים במכירתו, ולא אכלוהו חי. ועל דבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים, (תהלים קה יז) לעבד נמכר יוסף. ועל העריות שספר עליהם, (להלן לט ז) ותשא אשת אדניו וגו' (רש"י,שם)
2. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו: (שם,שם,כ)
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו: (שם,שם,כז)
ב.ועונשו:
1.וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה (שם,לט,א)
2.וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם (שם,מב,ג)
חטאו של יוסף אינו באחד מארבעת העבירות שמנינו אלא בחשדות שלו כלפי אחיו, כפי שמביא רש"י, בין השאר גם על גילוי עריות וכן בלשון הרע שכידוע שקול כנגד ע"ז,ג"ע,ש"ד.גם כאן החטא אינו ישיר ולכן גם הגלות בסופו של דבר קצובה ומוגבלת בזמן ובסופו של דבר חוזרים לארץ.גם האחים חוטאים בעבירות שמנינו בצורה עקיפה, הם מתכננים לשפוך את דמו (ש"ד) אך לבסוף משנים זאת לגזן דין ממותק יותר (מכירה לעבדות).העבירות שמנינו כאן (גם אם לא בוצעו בסופו של דבר) הן: גילוי עריות ושפיכות דמים.
9.חטא העגל: לא נענשו בגלות עדיין אלא עמדה והיתה תלויה עד שחטאו במרגלים
א.החטא:
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק: (שמות לב,ו)
לצחק. יש במשמע הזה גלוי עריות, כמו שנאמר (בראשית לט יז) לצחק בי, ושפיכות דמים, כמו שנאמר (שמואל ב' ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, אף כאן נהרג חור: (רש"י)
ב.ועונשו:
1.וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ (שם,שם,כז-כח)
2.וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ (מידו) מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר
(שם,שם,יט)
בדיוק כמו בחטאו של ישמעאל גם כאן יש ציחוק במשמעות שלושת העבירות החמורות וכאן העונש מתבטא בשלושה אופנים:1.החוטאים בעגל-מיתה (גלות מעולם החיים) 2.התורה-לוחות הברית נשברות והאותיות גולות חזרה לשמיים עד ללוחות השניים 3 .שאר העם- מתעכב עוד שנה במדבר( עוד 80 יום עד לוחות שניים ואח"כ הקמת המשכן עד ניסן של השנה השנייה) ורק בחודש סיוון של השנה השניה נשלחים המרגלים ונעשה הצעד המשמעותי לקראת הכוונה להיכנס לארץ.
10.חטא המרגלים שיש בו סוג של השמטת הארץ, לא רצו להיכנס אליה כלל.
א.החטא:
וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת (במדבר יג,לב)
ב.ועונשו:
1.וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה (שם,יד,לז)
2.בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי: ... וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר: בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי (שם,שם,כט-לד)
בחטא זה המרגלים חטאו בהשמטת הארץ שכן שכנעו את העם לשמוט את הכוונה להיכנס לארץ ולשבת בה וכן חטאו בהוצאת דיבה וכידוע לשון הרע שקולה כנגד ע"ז,ג"ע,ש"ד.המרגלים שחטאו באופן ישיר נענשו באופו ישיר ומיידי,העם שקיבל את דבריהם נענש בהשארות בגלות 40 שנה נוספות.העבירות שמנינו כאן הן: השמטת הארץ ולשון הרע ששקולה כנגד עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
11.חורבן בית ראשון ושני:
א.החטא:
מקדש ראשון מפני מה חרב? - מפני שלושה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? - מפני שהיתה בו שנאת חינם, ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. (יומא ט ע"ב)
ועונשו:
וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְ-ה-וָ-ה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים: וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים(מלכים ב',כ"ה, ט-יא)
הגלות ב-ה' הידיעה באה בעקבות חורבן בית המקדש (בעיקר אחרי חורבן ביה"ק השני),העבירות הן אותן העבירות שנמנו קודם אלא שחומרתן באה מכח קיומו של המקדש כגורם שאמור היה לנטרלם וכן עקב השחיתות שפשטה אף אל המקדש וכוהניו.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
12.שיבת ציון:
התיקון:
1.הציונות-כנגד השמטת הקרקע באו העליות לא"י וההתישבות בה,ייבוש הביצות והפרחת השממה.
2.תורת הרב קוק- כנגד שנאת החינם באה לעולם אהבת חינם מאת הרב קוק אשר חיבב וקירב דתיים וחילונים כאחד.
ושכרו:
שיבת ציון והקמת מדינת ישראל ובמהרה בימנו- ביאת משיח צדקנו כפי שלמדנו בסנהדרין:
אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גלויות בלבד (סנהדרין,צא,ע"ב)
"...גלות באה לעולם על עובדי עבודה זרה , ועל גלוי עריות , ועל שפיכות דמים , ועל השמטת הארץ."(אבות ה,ט)
1. אדם הראשון:
א.החטא:
וַיִּקַּח יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: וַיְצַו יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת: (בראשית ב,טז-יז)
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל (שם,ג,ו)
ב.ועונשו:
וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: (בראשית ב,כג-כד)
אדם הראשון נצטווה לעבוד את האדמה בגן עדן (מצוות עשה) ולשמרה (מצוות לא תעשה-איסור האכילה) אך במקום זאת חטא באוכלו מעץ הדעת ומאחר וחטאו היה קשור בארץ,בפרי העץ של הארץ שהיה עליו לשמטו ולא לאכלו,נענש בגלות וגורש מגן עדן לעבוד את האדמה שמחוצה לו.העבירה שמנינו כאן היא השמטת הארץ.
2. קין:
א.החטא:
... וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: (בראשית ד,ח)
ב.ועונשו:
כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ (בראשית ד,יב)
קין הוא הרוצח הראשון בהיסטוריה האנושית,הוא כמובן חטא כלפי אחיו אך באופן עקיף חטאו הוא גם כלפי האדמה שספגה את דמו של אחיו המת שכן האדם לוקח מן האדמה.הוא נענש בגלות תמידית(נע ונד).העבירה שמנינו כאן היא שפיכות דמים.
3.דור המבול-
א.החטא:
וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס (בראשית ו,יא)
כי מלאה הארץ- חמס, אמר רבי לוי חמס, זה עבודת כוכבים. חמס, זה גלוי עריות. חמס, זה שפיכות דמים. חמס, זה עבודת בוכבים, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס. חמס, זה גלוי עריות, שנאמר (ירמיה נא, לה): חמסי ושארי על בבל. חמס, זה שפיכות דמים, שנאמר (יואל ד, יט): מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא. חמס, כמשמעו. (בראשית רבא,לא,ו)
ב.ועונשו:
וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה (בראשית ז,כג)
כמובא במדרש רבא ,בחטא דור המבול עברו על 3 העברות החמורות של יהרג ובל יעבור ולכן העולם כולו נענש במחייה מוחלטת שהיא המדרגה המועצמת ביותר של הגלות (גלות מן החיים).הגולים במשמעות הפשוטה הם דווקא יושבי התיבה שלא חטאו אלא שעליהם לתקן את חטא שאר העולם שנענש בכליה ואולי יש עליהם גם ביקורת על כך שלא מחו מספיק כלפי חטאי האנושות ולא ניסו להחזירם למוטב,ביקורת המופנית בעיקר כלפי נח.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
4.דור הפלגה
א.החטא:
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: (בראשית יא,ד)
בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו, ונתן חרב בידה, ותהא נראית כאלו עושה עמו מלחמה. (בראשית רבא,לח,ו)
ב.ועונשו:
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר (בראשית יא,ח)
בוני מגדל בבל ביקשו ,בשם האחדות,לכפור ביחיד שהוא אחד קרי : הקב"ה ועל כן נסיונם שלא לפוץ על פני הארץ נכשל ושפתם נבללה והם נפוצו לכל רחבי הארץ.מעניין לציין שבכל המקרים שנדונו עד כה (אדם,קין,מבול,מגדל בבל) המילה המנחה החוזרת ונשנית היא הארץ כשהכוונה דווקא לארץ ישראל כלפיה כולם חוטאים ומכאן והלאה למרות שעדיין כל המעשים נעשים בא"י לא מוזכר עוד החטא כלפי הארץ.אולי מפני שה' הפיץ את כל האנושות על פני כל הארץ- כלומר על פני כל העולם הרי אין הארץ (ישראל) מהווה חלק ישיר בחטא אלא רק באופן עקיף.העבירה שמנינו כאן היא עבודה זרה.
5.סדום ועמורה
א.החטא:
אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, מפני שהיו רעים איש אל חברו וחטאים בגילוי עריות לה', וכן בעבודה זרה מאד ושפיכות דמים (תוספתא סנהדרין י"ג)
ב.ועונשו:
1.אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא מפני שהיו רעים וגו' (תוספתא סנהדרין י"ג)
2.וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר: (בראשית יח,טז)
גם בסיפור סדום,כמו במבול,יש עונש של הכרתה(שהיא גלות במדרגה העוצמתית ביותר-גלות שאין עמה תקנה) לחוטאים
ויש גם תוצאה לצדיקים (יחסית) שבתוכם קרי לוט ובני ביתו שרק גולים ממקומם.כאן העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
6.ישמעאל:
החטא:
וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק:(בראשית כא,ט)
מצחק-לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו' : (רש"י,שם)
ועונשו:
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:...
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל אַבְרָהָם... כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ... (שם,י-יב)
ישמעאל חוטא בציחוק ועל כן מגורש,יחד עם אימו,אל המדבר.הציחוק מכיל בתוכו את 3 העברות החמורות (ע"ז, ג"ע, ש"ד) ועל כן התוצאה היא חמורה כ"כ, עד כדי סיכון חייהם של הגולים באבדם את דרכם בלב המדבר.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
7. יעקב ועשיו:
א.החטא:
"אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה". (בבא בתרא ט"ז,ע"ב)
ב.ועונשו:
וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה: וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ (בראשית כז,מג-מד)
בסיפור האחים התאומים=יעקב ועשיו, קורה מהפך: עשיו הוא החוט בחטא המביא לגלות אך יעקב הצדיק הוא דווקא זה שיוצא לגלות בבורחו מאחיו.אין זאת אלא תוצאת התחזותו לאחיו הבכור שגרמה לכך שהוא "נטל" גם את העונש שאמור היה לקבל עשיו,גם על דרך הפשט שהרי ברח בשל ההתחזות וגם בהבנה עמוקה יותר כאות מלמעלה על כך שאסור היה לו להטעות את אביו למרות שהצדק עימו ולו משפט הבכורה.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
8.חטא יוסף וחטא האחים: חטאו בע"ז,ג"ע,ש"ד
א.החטא:
1.... וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: (בראשית לז,ב)
את דבתם רעה. כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו, שהיו אוכלין אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים, וחשודים על העריות. ובשלשתן לקה. על אבר מן החי (לעיל פסוק לא) וישחטו שעיר עזים במכירתו, ולא אכלוהו חי. ועל דבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים, (תהלים קה יז) לעבד נמכר יוסף. ועל העריות שספר עליהם, (להלן לט ז) ותשא אשת אדניו וגו' (רש"י,שם)
2. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו: (שם,שם,כ)
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו: (שם,שם,כז)
ב.ועונשו:
1.וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה (שם,לט,א)
2.וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם (שם,מב,ג)
חטאו של יוסף אינו באחד מארבעת העבירות שמנינו אלא בחשדות שלו כלפי אחיו, כפי שמביא רש"י, בין השאר גם על גילוי עריות וכן בלשון הרע שכידוע שקול כנגד ע"ז,ג"ע,ש"ד.גם כאן החטא אינו ישיר ולכן גם הגלות בסופו של דבר קצובה ומוגבלת בזמן ובסופו של דבר חוזרים לארץ.גם האחים חוטאים בעבירות שמנינו בצורה עקיפה, הם מתכננים לשפוך את דמו (ש"ד) אך לבסוף משנים זאת לגזן דין ממותק יותר (מכירה לעבדות).העבירות שמנינו כאן (גם אם לא בוצעו בסופו של דבר) הן: גילוי עריות ושפיכות דמים.
9.חטא העגל: לא נענשו בגלות עדיין אלא עמדה והיתה תלויה עד שחטאו במרגלים
א.החטא:
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק: (שמות לב,ו)
לצחק. יש במשמע הזה גלוי עריות, כמו שנאמר (בראשית לט יז) לצחק בי, ושפיכות דמים, כמו שנאמר (שמואל ב' ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, אף כאן נהרג חור: (רש"י)
ב.ועונשו:
1.וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ (שם,שם,כז-כח)
2.וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ (מידו) מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר
(שם,שם,יט)
בדיוק כמו בחטאו של ישמעאל גם כאן יש ציחוק במשמעות שלושת העבירות החמורות וכאן העונש מתבטא בשלושה אופנים:1.החוטאים בעגל-מיתה (גלות מעולם החיים) 2.התורה-לוחות הברית נשברות והאותיות גולות חזרה לשמיים עד ללוחות השניים 3 .שאר העם- מתעכב עוד שנה במדבר( עוד 80 יום עד לוחות שניים ואח"כ הקמת המשכן עד ניסן של השנה השנייה) ורק בחודש סיוון של השנה השניה נשלחים המרגלים ונעשה הצעד המשמעותי לקראת הכוונה להיכנס לארץ.
10.חטא המרגלים שיש בו סוג של השמטת הארץ, לא רצו להיכנס אליה כלל.
א.החטא:
וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת (במדבר יג,לב)
ב.ועונשו:
1.וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה (שם,יד,לז)
2.בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי: ... וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר: בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי (שם,שם,כט-לד)
בחטא זה המרגלים חטאו בהשמטת הארץ שכן שכנעו את העם לשמוט את הכוונה להיכנס לארץ ולשבת בה וכן חטאו בהוצאת דיבה וכידוע לשון הרע שקולה כנגד ע"ז,ג"ע,ש"ד.המרגלים שחטאו באופן ישיר נענשו באופו ישיר ומיידי,העם שקיבל את דבריהם נענש בהשארות בגלות 40 שנה נוספות.העבירות שמנינו כאן הן: השמטת הארץ ולשון הרע ששקולה כנגד עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
11.חורבן בית ראשון ושני:
א.החטא:
מקדש ראשון מפני מה חרב? - מפני שלושה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? - מפני שהיתה בו שנאת חינם, ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. (יומא ט ע"ב)
ועונשו:
וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְ-ה-וָ-ה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים: וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים(מלכים ב',כ"ה, ט-יא)
הגלות ב-ה' הידיעה באה בעקבות חורבן בית המקדש (בעיקר אחרי חורבן ביה"ק השני),העבירות הן אותן העבירות שנמנו קודם אלא שחומרתן באה מכח קיומו של המקדש כגורם שאמור היה לנטרלם וכן עקב השחיתות שפשטה אף אל המקדש וכוהניו.העבירות שמנינו כאן הן עבודה זרה , גלוי עריות , ושפיכות דמים.
12.שיבת ציון:
התיקון:
1.הציונות-כנגד השמטת הקרקע באו העליות לא"י וההתישבות בה,ייבוש הביצות והפרחת השממה.
2.תורת הרב קוק- כנגד שנאת החינם באה לעולם אהבת חינם מאת הרב קוק אשר חיבב וקירב דתיים וחילונים כאחד.
ושכרו:
שיבת ציון והקמת מדינת ישראל ובמהרה בימנו- ביאת משיח צדקנו כפי שלמדנו בסנהדרין:
אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גלויות בלבד (סנהדרין,צא,ע"ב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה